<h1>ראבי"ה סימנים תפ"א—תפ"ב</h1>
<h2>דף מ:</h2>
והילכתא כעולא דאמר אחד זה ואחד זה אסור משום לך לך אומרים לנזירא וכו', הילכך אין מוללין את הקדירה לא שנא נתן הקמח תחלה ושוב החומץ ולא שנא איפכא ורבא שרי למימח בחסיסי. פירוש טוחנים מצה אפויה כקמח ומבשלים אותה במים. ובערוך פירש חסיסי קמח של מיני עדשים, ודינו כאורז ודוחן, ורש"י פירש קמחא דאבשונא. ולא נהירא, דאם כן פליג אדמר זוטרא [לעיל ל"ט ע"ב] שאמר לא לימחי איניש בקימחא דאבשונא.
